סן ג'ואן ביואנרגיה – בלוגר מקצועי מידע על קניה, השכרה, נדל"ן ועיצוב הבית
כאשר ארזנו את המטבח שלנו לקראת המעבר לדירה החדשה החשש המרכזי שלי היה מקומות אחסון. לכל אחד מאיתנו היו כלי מטבח רבים ומאחר ואני מבשלת רוב הכלים שלי היו בשימוש. פחדתי מאוד שלא יהיה לנו מספיק מקום לאחסן את הכלים ואז נאלץ לבצע סינון כפול ומיותר של סינון בבית שלי, סינון בבית של בן הזוג שלי ואז לאחר המעבר סינון נוסף כי לא יהיה מקום לאחסון. החלטתי שאני מסירה את הכפפות מהידיים ומבצעים סינון אגרסיבי יותר. כמו שיש לי בעיית אחסון עם הבגדים שלי בגלל שהארון קטן ולכן יש לי בארון רק את הבגדים שאני לובשת, כך אעשה עם המטבח. בדקתי כלי אחר כלי בארונות, לפני שארזתי כל כלי שאלתי את אותה שאלה: "מתי השתמשתי בו בפעם האחרונה?".
אם התשובה הייתה "יותר מחצי שנה" הוא עבר לארגז של התרומה. הופתעתי לגלות עד כמה יש לי מעט כלים שנמצאים בשימוש חוזר. הרי גם מי שמבשל הרבה, יש לו כמה כלים מועדפים שבהם משתמש וזהו. אין טעם להחזיק כמויות גדולות של כלים סתם. עדיף מבחינה חברתית וסביבתית להעביר אותם למישהו אחר שזקוק להם במקום שסתם יתפסו מקום ואבק במדפים במטבח. אחרי שביצעתי את הסינון בכלים שלי עברתי למטבח של בן הזוג שלי. היה לשנינו ברור (על אף שלא אמרנו זאת מפורשות) שמי שיבלה יותר במבטח מבין שנינו זו תהיה אני ולכן אני זו שאבחר את הכלים שיישארו ומה באמת צריך.
הסינון אצלו היה הרבה יותר פשוט. היו לו הרבה פחות כלים ורובם היו מיושנים ולא רלוונטיים לשום שימוש. החלטתי לשמור כמה ספציפיים שיותר אהבתי אבל את השאר להעביר לארגז התרומה. על מנת לייעל את המעבר שלנו לדירה המשותפת, אספנו את הארגזים שרצינו לתת לתרומה ונסענו יחדיו לדרום העיר על מנת לפזר אותם שם. מדובר בעשרות כלי מטבח אשר חבל שלא יהיה בהם שימוש כמה שיותר מהר. איך שהנחנו את הכלים ברחבה הציבורית בדרום העיר אנשים ניגשו והתחילו לקחת. ממש עצוב לאן הגיע מצב העוני במדינה שלנו.
